גילוי מרצון אנונימי

מהרו פן אולי תאחרו שעון החול המתקתק הולך ואוזל

בכל כהונת ראש רשות מיסים אנו מתבשרים על תכנית חדשה למלחמה ב"הון השחור", וזאת כחלק מהגזירות הכלכליות עליהן מחליטה כל ממשלה וכחלק ממאמצי רשות המיסים להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים. התכנית שרצה לאחרונה כוללת, בין היתר:

חקיקה מסיבית בעניין הפיכת עבירות מס לעבירות מקור על פי חוק לאיסור הלבנת הון, העברת מלוא המידע הרלוונטי המצוי בידי הרשות להלבנת הון לידי רשות המיסים וכן הענקת סמכויות לרשות המיסים לחדור לחשבונות בנק של נישומים, למנוע מנישומים לנסוע לחו"ל וכן לעקל כלי רכב.

מנגד, במהלך חודש ספטמבר 2014, פרסמה הנהלת רשות מיסים "נוהל גילוי מרצון" חדש אשר מחליף נוהל ישן משנת 2005. עם פרסום הנוהל החדש פורסמה גם הוראת שעה למשך שנה אחת בלבד, דהיינו עד ליום 6.9.2015.

הוראת השעה קובעת שני מסלולים להגשת בקשות לגילוי מרצון:
המסלול האנונימי – הגשת פניות אנונימיות שמטרתן בירור חובות המס העשויה לחול על אותו נישום, בגין ההכנסות שלא דווחו עדיין.
המסלול המקוצר – תיקון מזוהה של הנישום עבור שנות הגילוי הרלבנטיות בבקשות שהיקף ההון הגלום בהן הינו נמוך יחסית.

כך למעשה עומדת רשות המיסים בשנה הקרובה אל מול נישומים אשר להן הכנסות שטרם דווחו כשבידה האחת גזר (האפשרות לגילוי מרצון אנונימי) ובידה השניה מקל (הסמכויות החדשות שאמורות לסייע לרשות להעמיק את הגבייה תוך ניסיון לגלות הכנסות בלתי מדווחות והטלת סנקציות על אותם נישומים שנתפשו ברשת ).

לדעתנו  מדובר בצעד בכיוון הנכון. שני הצעדים (נוהל גילוי מרצון המוגבל בזמן מצד אחד וסמכויות רשות המיסים באמצעות כלים של מלחמה בהלבנת הון מצד שני) מהווים מהלך נכון בו נוקטת רשות המיסים במגמה מוגברת.

כמובן שיש לבדוק האם צעדים נקודתיים כאלה בלבד ישנו את המצב בצורה משמעותית. העלמת מס היא בראש ובראשונה תופעה תרבותית. העיתונאית האיטלקית נונציה פנלופה, אשר חקרה את הנושא, כינתה את העלמת המס (באיטליה) בכינוי "ספורט לאומי". לגיטימציה כזו קיימת באופן חלקי לפחות גם בארץ. בשנים האחרונות נתבשרנו על חקירות של רשויות המס כנגד שורה של "סלבריטאים" כשהחשדות לא פגמו בתדמיתם של ה"סלבריטאים", ויתכן אף שלהפך. התרבות הישראלית גורסת כי "פראייר מי שמשלם". אנו זקוקים לפעילות הסברתית וחינוכית אינטנסיבית שישנו את התרבות הזו במגמה להתקרב לנורמות של "מדינות מתוקנות" כגון ארה"ב ויפן. במקביל יש צורך במאמצי אכיפה אינטנסיביים וממשיים, כגון אלה אותם נוקט בשנים האחרונות הממשל האמריקאי הממשיך ללחוץ על בנקים בשוויץ לחשוף נתונים לגבי חשבונות של אזרחים אמריקאים המתנהלים בשווייץ. כך, בקיץ 2009 נאות הבנק השוויצרי UBS  לחשוף את פרטיהם של כ4,400 חשבונות של לקוחות אמריקאים שנחשדו בהעלמות מס, זאת לאחר שבפברואר אותה שנה נאלץ הבנק לשלם קנס של 780 מליון דולר. בנקאים שוויצרים שנחשדו בסיוע לאזרחים אמריקאים בהסתרה או בהלבנת כספים הועמדו לדין בארה"ב. בראש ובראשונה – כל אזרח אמריקאי, כמעט ללא יוצא מן הכלל, נדרש מדי שנה להגיש דוח על הכנסותיו (בכל העולם, מכל מקור שהוא) וכן לדווח על כל חשבונות הבנק שלו, לרבות בחו"ל.

פעילות האכיפה בישראל  עדיין רחוקה משמעותית מזו שבארה"ב. גם אם לא תיושם בינתיים חובת דיווח כללית (זאת ברוח המלצות ועדות בן בסט, רבינוביץ' וטרכטנברג), הרי שבידי רשות המיסים מצוי מידע עצום המשווע לכך שיעשה בו שימוש. רשות המיסים יכולה גם (וצריכה לדעתנו) להרחיב את שיתוף הפעולה עם גופים מקבילים בעולם כדי לאתר מעלימי מס, במיוחד כש הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת לשלוף ולהצליב נתונים בקלות. כיום, לאחר שבעקבות ועדת טרכטנברג גדלה מצבת כוח האדם של רשות המיסים בכ-750 איש (כ14% מכוח העבודה ברשות), יהיה מצוי בידה כוח אדם מתאים לפעילות אכיפה מתאימה.

ראש רשות המיסים משה אשר אכן אימץ את תיזת הרחבת רשת הנישומים כשלפני כשנה הומצאו למעל מאה ועשרים אלף אזרחים טפסי 5329. אלה טפסי דיווח אשר מאחוריהם פרמטרים של אזרחים פוטנציאליים אשר ייתכן כי היו אמורים לדווח על הכנסותיהם לשלטונות המס ולא עשו כן.

הדוגמא הנפוצה הם אותם בעלי דירות להשכרה אשר לא טרחו לדווח ולשלם את המס בשיעור עשרה אחוז.

לדעתנו המהלך הינו נכון כתחילת ניסיון לתחילת החלת חובת דיווח כללית ויש להדגיש כי הצלחת המהלך תהיה תלויה באופן הפקת הנתונים כפועל יוצא מדיווחי האזרחים אשר אליהם נשלחו אותם טפסי דיווח.

אנו סבורים כי יש ללכת לקראת אותם אזרחים אשר המציאו לרשויות את טפסי הדיווח האמורים ולהכלילם באפשרות נוהל הגילוי מרצון שכן "הרחקתם" מהנוהל מפלה אותם לרעה לעומת אותה אוכלוסיה אשר טרם המציאה את הדיווחים לרשות מסיבה כזאת או אחרת.

במקביל ראוי לדעתנו להאריך את תוקפו של נוהל הגילוי מרצון שהוזכר לעיל ולפרסמו יותר, תוךהבאתו לידיעת כלל הציבור. לא ניתן להסתפק בקמפיין כללי בטלוויזיה בו מוצגים מעלימי המס כמי שפוגעים בחינוך ובבטחון. יש לפרסם ולעודד את האפיקים הקונקרטיים במסגרתם יכולים בעלי הכנסות לא מדווחות "לחזור בתשובה", לדווח ולשלם. לשם כך יש להאריך את תוקף נוהל הגילוי מרצון האנונימי ולהפכו לחלק מנוהל קבוע, תוך קיום מסע הסברה מתאים בנושא. מסע הסברה יציג גם את הגזר (ההקלות המוצעות במסגרת הנוהל ובראש ובראשונה את החנינה מהליכים פליליים) והן את המקל (הצעדים העשויים להנקט נגד מי שלא ידווח מרצונו, במסגרת  הליכי האכיפה האינטנסיביים שינקטו).

כאמור בטווח הארוך יש לשאוף ולבדוק בשנית את האפקטיביות של חובת דיווח כללית, כפי שנהוג בארה"ב. לדעתנו  בעידן הטכנולוגי-אינטרנטי בו אנו אנו חיים חובת דיווח כזו עשויה להכביד על האזרחים הרבה פחות מכפי שחששו בעבר (הנושא נדון לעומק לאחרונה במסגרת ועדת בן בסט לפני 12 שנה!).

לסיכום: לדעתנו מירוץ התקתוק של חלון הההזדמנויות לאותם נישומים אשר טרם חשפו את הונם כמפורט בנוהל גילוי מרצון הולך וגובר ולכן לגבי דידם יפה שעה אחת קודם!!!

לשיטתנו כדי לשפר משמעותית את הכנסות המדינה ממיסים וכדי להגיע לצדק חברתי יש לערוך רפורמה כוללת הן במכלול אמצעי האכיפה והגביה והן בכלל מערכות המנהל הציבורי והמשפט בארץ (התומכות למעשה במערכת המס עצמה ויוצרת תרבות של ציות) תוך השקעה ארגונית וטכנולוגית מתאימה ובמקביל השקעה מתאימה בחינוך ובהסברה.